תקנות השיפוט הצבאי (התאמת החוק עם האמנה בדבר טיפול בשבויי מלחמה), תשכ"ו-1966

תקנות השיפוט הצבאי (התאמת החוק עם האמנה בדבר טיפול בשבויי מלחמה), תשכ"ו-1966 1
בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 10 ו-542 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות
בתקנות אלה -
"האמנה" - אמנת ג'נבה מיום 12 באוגוסט 1949 בדבר הטיפול בשבויי מלחמה;
"המעצמה המגינה" - כמשמעותה באמנה;
"נציג שבויים" - כמשמעותו בסעיף 79 לאמנה;
"קנס" - לרבות הפקעת משכורת;
"שבוי" - שבוי מלחמה כמשמעותו בסעיף 4 לאמנה.
2. התאמת דרגות
הרמטכ"ל רשאי לפרסם בפקודות הצבא הוראות בדבר קביעת ההקבלה של דרגות השבויים לאלה הנהוגות בצבא-הגנה לישראל.
3. שימוש בשפת השבויים
(א) פקודות הנוגעות להתנהגותם של שבויים יינתנו להם בשפה שהם שומעים אותה, או כאשר תרגומן לאותה שפה בצדם.
(ב) תקנות, צווים, פקודות, הודעות ופרסומים אחרים בכתב הערוכים אל שבויים יינתנו בשפה שהם שומעים אותה, או כאשר תרגומם לאותה שפה בצדם.
4. בריחה מוצלחת
שבוי שברח מהשבי בריחה מוצלחת, כמשמעותה בסעיף 91 לאמנה, וחזר ונשבה, לא יועמד לדין בשל אותה בריחה.
5. נסיון בריחה
שבוי שניסה לברוח וחזרו ושבו אותו בטרם היתה בריחתו מוצלחת, כמשמעותה בסעיף 91 לאמנה, לא יועמד בשל אותו מעשה אלא לדין משמעתי בלבד, ואפילו היתה זו עבירה חוזרת.
6. עבירות הכרוכות בבריחה
(א) שבוי שעבר עבירה מתוך כוונה יחידה להקל על בריחתו ולא כרוכה בה שום פגיעה בחיי אדם או באיבר מאיבריו - כגון עבירות כלפי רכוש הציבור, גניבה שלא לשם התעשרות, עריכת מסמכי שקר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: